גם המסחר תוסס מתחת לפני הקרקע בירושלים: חשבונית מס קבלה? אסמכתא לתשלום? כתובת מסחרית בן 2,000 שנה התגלתה בירושלים. למרבה המזל, אפילו שמו של אחד הצדדים נשמר | יאיר רזיאל
ממצא ארכיאולוגי משמעותי, המתוארך ל-2,000 שנה מימי הבית השני, התגלה בירושלים לאחרונה. בחפירות שערכה רשות העתיקות בעיר דוד נחשף שבר לוח אבן. בלוח זה, שככל הנראה שימש לרישום מסחרי, נשמרו כשבע שורות טקסט, ביניהם מספר אותיות עבריות ושברי שמות לצד מספרים. ביניהם ניתן להבחין בחלק מהשם 'שמעון' והאות העברית 'מם' (מ), כשהאחרונה מציינת אולי יחידה מוניטרית.
לוח האבן, שניכר עליו ששימש במקור ככיסוי לשידת קבורה קטנה (גלוסקמה), שהיה נפוץ בירושלים וביהודה בתקופה הרומית הקדומה (37 לפנה"ס - 70 לספירה), ממחיש את חיי היומיום של תושבי ירושלים. הלוח התגלה בכיכר העיר התחתונה של ירושלים, הממוקמת לאורך דרך העלייה לרגל, ציר תנועה באורך 600 מטר המחבר בין שער העיר ובריכת השילוח בדרום לשערי הר הבית. דרך זו הייתה הציר המרכזי של ירושלים בתקופת בית שני.
לוח זה הוא הראשון מסוגו שנחשף בגבולות ירושלים. החוקרים נחשון זנטון ופרופסור אסתר אשל, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת "עתיקות", ציינו כי בירושלים ובבית שמש תועדו ארבע כתובות עבריות דומות, אך תגלית זו מסמנת ממצא ייחודי בגבולות העיר. החוקרים מדגישים כי תגליות כאלה מציעות הצצה נדירה לחיי היומיום הרגילים של ירושלים העתיקה, תוך שימת דגש על השימוש בקבלות לעסקאות מסחריות בדומה לפרקטיקות המודרניות. הממצא המסוים הזה התגלה בתעלה שנחפרה בסוף המאה ה-19 על ידי הארכיאולוגים הבריטים בליס ודיקי.
שר המורשת הרב עמיחי אליהו התייחס למשמעותה של תגלית זו: ״התגלית המיוחדת בדרך עולי הרגל בירושלים חושפת עוד חלק מהווית החיים היהודיים בעיר כבר לפני 2,000 שנה. החפירות הייחודיות של רשות העתיקות במקום ממצבים את עיר דוד כמוקד בין לאומי היסטורי של העם היהודי. משרד המורשת ימשיך לפעול לחיזוק וקידום המורשת הלאומית בכל הרבדים״.